החלטה בתיק ב"ש 4587/05

המדינה מבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים.

נגד המשיב, יליד 5.12.84, הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת שוד ועבירת גניבה. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 30.5.05, בגן ציבורי בסמוך למלון "המלך דוד" בירושלים, פנה המשיב למתלונן ושאלו אם הוא שוטר. משנענה בשלילה, שלף המשיב סכין ודרש לקבל את הארנק. המשיב משך את הארנק מידי המתלונן, הוציא מתוכו סכום של 500 ש"ח והשליך את הארנק לקרקע. כן דרש המשיב מהמתלונן למסור לו את הטלפון הנייד שהיה ברשותו. כעבור מספר ימים, ביום 9.6.05, באזור שכונת ימין משה בירושלים,  ניגש המשיב למתלונן נוסף, הציג עצמו כקצין הביטחון של השכונה ודרש לראות את תעודת הזהות של המתלונן. משהוציא האחרון את ארנקו, חטף המשיב את הארנק ובו כשמונה מאות שקלים, ונס מהמקום.

נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום בגין עבירת פריצה לרכב.

המשיב הודה בחקירתו בביצוע המעשים הנטענים בכתב האישום אך הכחיש כי החזיק בסכין עובר לגניבת ארנקו של המתלונן.

המתלונן טען בהודעתו במשטרה כי המשיב הוציא מכיס מכנסיו סכין ולאחר מכן לקח ממנו את ארנקו. בנסיבות אלה, די, לשלב זה, בהודעת המתלונן, כדי לבסס ראיות לכאורה להוכחת הטענה כי המשיב החזיק בסכין עובר לגניבת הארנק. אמנם עדותו של המתלונן הינה עדות יחידה בכל הקשור לאחזקת הסכין, אולם ההכרעה באשר למידת האמון שיש ליתן בגרסת המתלונן, מקומה בסיום שמיעת הראיות. לעת הזו, די בהודעת המתלונן כדי להעמיד תשתית ראייתית לכאורית לביסוס האישום.

אשר לעילת המעצר, הרי שהשימוש ב"נשק קר" מקים עילה למעצרו של המשיב, על פי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו-1996.

בהסכמת הצדדים הוגש לעיוני תסקיר מעצר אודות המשיב. התסקיר מלמד  כי למשיב רקע משפחתי קשה. המשיב גדל בעזובה רגשית, פיזית וכלכלית. מדובר בבחור המתפקד ברמה גבולית.  אביו מכור לסמים מזה שנים רבות. הוא ניהל אורח חיים עברייני ושהה מאחורי סורג ובריח במשך למעלה מעשרים שנים. לפני כשנה וחצי עבר האב תהליך גמילה שהצליח. האם התקשתה לגדל את ילדיה ובמשך תקופת מה אף נטשה אותם והם גודלו בידי סבתם.

קצין המבחן התרשם כי הוריו של המשיב נקלעו למצוקה עקב מעצרו והם מבקשים לסייע לו ולפקח עליו במסגרת מעצר בית. למשיב אין הרשעות קודמות וזהו מעצרו הראשון. קצין המבחן סבור כי המעצר משפיע קשה על המשיב אשר אף חושש לפגיעה בו על ידי עצורים אחרים הואיל ואביו שימש בעבר סוכן משטרתי. לאור כל האמור, ממליץ קצין המבחן לשחרר את המשיב למעצר בית בפיקוח הוריו וכן ליתן צו פיקוח - מעצר למשך ששה חודשים.

בא כוח המבקשת מתנגד לשחרור המשיב למעצר בית. לטענתו יש לראות בחומרה את העובדה שהמשיב לא נמנע מלבצע את העבירות בהן הואשם עתה, חרף העובדה שנחקר זמן מה קודם לכן במשטרה בגין חשד לביצוע עבירת התפרצות לרכב.  עוד טוען בא כוח המבקשת כי אביו של המשיב, נוכח עברו הפלילי הקודם, איננו מתאים לפקח על מעצר הבית של המשיב.

סניגורו של המשיב תומך בעמדת קצין המבחן. לדבריו, הצליח המשיב עד כה להימנע מהרשעות קודמות ויש לעודדו לבחור בדרך הישר ולא להתדרדר לדרך הפשע. המשיב הודה מיד בביצוע העבירות  ואף הודה בביצוע עבירות נוספות עליהן כלל לא הועמד לדין. בא כוח המשיב מציין כי דודתו של המשיב, רופאה במקצועה, וכן בעל מפעל לייצור רהיטים בעטרות, מוכנים לערוב לקיום תנאי שחרורו של המשיב.

כפי שפורט לעיל, בידי המבקשת ראיות לכאורה לביסוס האישום. כמו כן מתקיימת בנסיבות שלפנינו עילה למעצרו של המשיב. אשר לחלופת מעצר - בעניין זה מקבלת אני את עמדת בא כוח המבקשת לפיה, נוכח עברו הפלילי של האב, והרקע המשפחתי המפורט לעיל, אין להורות על שחרור המשיב למעצר בית בהשגחת הוריו.

לפיכך אני נעתרת לבקשה ומורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

אין באמור לעיל כדי למנוע מהמשיב להציג חלופת מעצר אחרת.

ניתנה היום, י"ב בתמוז תשס"ה (19 ביולי 2005), במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: